לבד במדינה חדשה.

לבד במדינה חדשה.

לבד במדינה חדשה.

ברוב המקרים המעבר עצמו הוא הדבר היותר קל בכל התהליך. מגלים את זה בהמשך כאשר אנחנו נאלצים להתמודד עם מחסום השפה, הבירוקרטיה הלא פשוטה וכמובן, הלבד.

הניסיון שלי ושל חברים שלי, שכולנו עברנו לברלין (כל אחד מסיבה אחרת: לימודים, זוגיות, עבודה, נוף אירופאי ומחייה זולה) הוא שונה, אך כולנו חווינו את הקשיים הבסיסיים שניצבים בפני כל „עולה חדש“ שאינו גרמני והקשיים הכי נפוצים הם:

• מחסום השפה.
• מציאת דיור.
• מציאת עבודה.
• היכרות עם אנשים חדשים והלבד.

מחסום השפה – זה נכון שהמון אנשים כאן (במיוחד הצעירים יותר) דוברים אנגלית.. אבל יש גם המון כאלו, שלא. ניתן להרגיש במחסום במיוחד כאשר אנחנו פונים לרשויות ולמוסדות אותם אני צריכים כמו העירייה/ משרד הזרים/ בנקים וכו‘. התקשורת מזעזעת. הם לא מבינים אותך ואתה לא מבין אותם (אלא אם כן אתה מגיע עם מישהו גרמני שיכול לתרגם לך ובהרבה מקרים אתה עוד לא מכיר מישהו כזה כשאתה רק מגיע) ואין מילה אחרת שתבטא את זה חוץ מהמילה – תסכול.

מציאת דיור – בברלין ישנה בעיית דיור. ההיצע קטן והביקוש גדול. עד שמוצאים דירה יכולים לעבור מספר שבועות או מספר חודשים אם לא רוצים להתפשר על אזור כלשהו או על דירה לא נוחה. לי התמזל מזלי ונחתתי ישירות לדירת שותפים שאת הדיירים כבר הכרתי ממזמן. חבר שלי להבדיל ממני, נחת כאן לפני שנתיים ומצא דירה רק לאחר שבועיים.

מציאת עבודה – כסף, תנאי קיומי שבלעדיו כנראה לא נישאר בברלין הרבה זמן ומאוד קשה למצוא אותו כאן. רוב מקומות העבודה מחפשים אנשים דוברי גרמנית (הגיוני בסופו של דבר), אם אתה לא יודע לדבר גרמנית, זאת בעיה. אני אישית ממש ממליצה על ללמוד אותה. זה אולי קצת קשה ונראה מסובך אבל זה משהו הכרחי. אני התחלתי ללמוד ב Kapitel-Zwei, בית ספר מקסים שנמצא באלכסנדרפלאץ ואני ממש מרוצה. צריך לקחת בחשבון שאם אתה בוחר שלא ללמוד את השפה, כמות האנשים שתתחרה איתם על עבודות בשפה האנגלית, תהיה כל כך גדולה שלפעמים זה אפילו יגרום לך להתייאש ולחשוב שעבודה אתה לא תמצא כאן (אולי כן ואולי לא).

היכרות עם אנשים חדשים – אתה נוחת פה וישר מרגיש את האווירה הנעימה והנינוחה, רואה את הרחובות המלאים באנשים הנחמדים ובטוח שאתה הולך להכיר המון אנשים חדשים! וזה נכון, אבל לא תמיד כל כך קל להכיר אנשים שיהפכו להיות חלק מהחיים שלך. אם תסתובב לבד, בלי שום מסגרת, יהיה לך יותר קשה. כמובן שתמיד אפשר להכיר אנשים בבילויים למשל, אבל לא תמיד הם יהיו אנשים שתוכל להתייעץ איתם בנוגע לחיים שלך, לשתף אותם בבעיה או אפילו לשמוח איתם על משהו טוב שקרה לך. המסגרות ממש עוזרות. לימודים – אקדמאיים או קורסים, שפה או מקצוע, עבודה – במידה ומוצאים, שותפים בדירה וכן, גם בילוי בסופו של דבר.

נורא קל למצוא את עצמך לבד ולהישאר ככה, צריך להתאמץ קצת ולהכיר אנשים, זה תמיד טוב שיש לידך מישהו קרוב כמו אותם חברים שהשארת בארץ. אני בחרתי להביא איתי את החברה הכי טובה, הכלבה שלי, היא חסכה ממני המון בדידות בהתחלה..

בסופו של דבר, אין משהו שהוא לא אפשרי, הכל תלוי בך ובדרך שאתה רוצה ובוחר לעשות.